כאשר אנו מאבדים אדם קרוב ואהוב, הצער הוא עצום ובלתי ניתן לתיאור. יחד עם זאת, כמו הרבה מקרים בחיינו המודרניים, גם בזמן פטירתו של אדם, ישנם תהליכים פורמאליים ובירוקרטיות שיש לקיים. אחד מאותם מקרים הינו מצב בו יש צורך להטיס גופה ממקום פטירת האדם ליעד בו מתוכננת קבורתו. חברת מנוחה לעד בע״מ פועלת בתחום העדין והרגיש הזה כבר משנת 1978 ואנו צברנו הרבה מאד ידע וניסיון אשר בעזרתם אנו יכולים לתת מענה לכל מצב ולעשות זאת באופן המקצועי והמיטבי ביותר.
באילו מקרים צריך לבצע חניטה לגופה?
חניטת גופות הינה תהליך שוודאי נתקלתם בו אם למדתם אי פעם על הפרעונים במצרים העתיקה, אך אין מדובר באותו תהליך בדיוק. המצרים הקדמונים נהגו לבצע הליך ששילב בין מעשיות לטכסיות – הם האמינו כי הם מכינים את גופת הנפטר לקראת מסע אל העולם הבא, וכנראה פחות התעניינו בנושא של שימור גופה בעולם הזה. מבחינתם הטכס נועד למטרת סיום קיומה של הגופה בעולמנו הנוכחי ושילוחה לעבר עתיד נצחי בעולם הבא עם כל מה שהיא תזדקק לו שם. גופות חנוטות של מצרים קדמונים לא הונחו במקום בו ניתן לראותן – למעשה הם נקברו בשטחי קבורה ייעודיים ולעולם לא נפקדו שוב. אפילו קברי הפרעונים שנבנו במהלך כל חייהם והגיעו להיות לעיתים מבנים מפוארים מאד – נועדו להרשים ביום הלוויה כאשר הובאה גופת הפרעה הנפטר למנוחת עולמים.
בימינו, אין יותר פרעונים ואין יותר טכסי חניטה בעולם המודרני – אך יש עדיין צורך בביצוע חניטה כאשר מדובר בגופת נפטר שאינה מובאת לקבורה באופן מיידי. אצל הנוצרים, למשל, קוברים את המת לאחר מספר ימים וחלקם אף מבצעים טכס אשכבה הכולל את הצגת המת כשגופתו מונחת בארון פתוח בשלמותו או בחציו. לשם כך חייבת להתבצע תחילה חניטה אשר תמנע את האצת תהליך הריקבון של הגופה. מקרה נוסף בו מבצעים חניטה הינו כאשר קיים צורך להטיס את הגופה – כלומר, לדחות את קבורתה עד שתגיע ממקום פטירתו של המת למקום קבורתו המיועד.
מדוע מבצעים חניטה?
כפי שציינו קודם, חניטה בימינו מתבצעת על מנת להאט את תהליך הרקבון הטבעי שעוברת גופה, כמו כל חומר אורגני. אמנם אין זה נושא שנעים לחשוב עליו, אך זהו צורך ממשי ואמיתי המתעורר יותר פעמים ממה שהייתם מדמיינים. בדת היהודית ישנה חשיבות רבה לקבורה מהירה של המת ולכן רוב היהודים אינם מודעים כלל לנושא החניטה – הוא בעצם אינו רלוונטי עבור רובם. לעומת זאת, דמיינו מצב בו יהודי מגיע כתייר לישראל ומסיבה כלשהי נפטר כאן. אם מדובר ביהודי שמראש תכנן להיקבר בארץ, או שלא היו לו תכניות כלשהן בנושא וכעת משפחתו מעוניינת לקבור אותו בישראל – אזי ישנם הליכים בירוקרטיים הדומים מאד למה שמתרחש עם מותו של כל אדם מן השורה במדינת ישראל. לעומת זאת, אם מדובר במקרה בו האדם מיועד להיקבר בארץ מוצאו או מגוריו הנוכחיים, אזי יש צורך להטיס את הגופה לאותו יעד וכמובן שזה לא דבר שנעשה בן רגע.
בכדי שניתן יהיה להטיס את הגופה ליעדה יש תחילה ממתינים להנפיקת תעודת פטירה, בנוהל שאינו בדיוק זהה לזה של נפטר שהינו אזרח או תושב המדינה, . יש לדאוג לארון ייעודי עבור הטסת הגופה ולהעבירו והוא צריך לעבור את בדיקת בדיקה מטעם משרד הבריאות, וכן. קיים הצורך להסדיר את תשלומי הנפטר או מי ממשפחתו לכל מוסד בו שהה בזמן שהיה בארץ – בעיקר טיפול רפואי ואשפוז וכדומה.. שלב זה הינו חיוני עבור הנפקת כל האישורים הדרושים מטעם אותם מוסדות רפואיים ואשר נחוצים לתהליך הטסת הגופה ליעדה. אם לא די בכל אלו, ישנה גם הדרישה לטפל בהזמנת שטר מטען ושחרור הארון מן המכס – דבר שיש לבצעו תוך הרגישות הנדרשת, כמובן.
כל התהליך הזה, הכולל קשר מול גורמים לא מעטים, הנפקת אישורים, המתנה לחלקם – אשר אינם מונפקים ברגע אחד, כל זה דורש זמן וכדי שהגופה לא תינזק בכל אותו זמן, יש לבצע חניטה על מנת שתגיע ליעדה באופן מכובד וראוי.
